Italy - Toscana
חופשה בתוך גלויה
בתור חובבת נעליים מושבעת, ארץ המגף - הלוא היא איטליה - היא האהובה עלי. מאז שהייתי ילדה קטנה, רוב הנסיעות המשפחתיות שלנו היו לשם, כך שחרשנו אותה לאורכה ורוחבה, והטיולים תמיד הוגדרו כמוצלחים ביותר.
מעבר לעובדה שאיטליה בורכה בנופים עוצרי נשימה וערים עתיקות שנותנות הצצה להיסטוריה, יש משהו בתרבות של האיטלקים ששובה אותי בכל פעם מחדש. מדובר בארץ הסטייל הבלתי נגמר, בה כל אחד נוטף שמחת חיים - החל מהשוטר ברחוב ועד לזקן שכבר 90 שנה יושב באותה המרפסת עם מוקסינים ואספרסו ביד. כל עיר וכל רחוב בנויים ממבנים עתיקים מעוטרים באדניות מטופחות לצד וספה היסטרית או פיאט 500 ישנה, ועם כל הטוב הזה מגיע גם אוכל מדהים וטעים בפשטותו שגורם לי לשבור את הגמילה מפחמימות ולחזור להתמכרות לבצק. לא ברור לי איך רוב האיטלקים נראים כל כך טוב עם כזו כמות של פחמימות! אני אומרת לכם, הם יודעים משהו שאנחנו לא...
אז גם השנה באופן כל כך לא מפתיע עשינו את הנסיעה המשפחתית שלנו לאיטליה, ושוב לטוסקנה.
לטוסקנה ייחודיות ואופי משלה בנוף האיטלקי. מדובר בחבל ארץ שלמה של נופים ירוקים, אגמים ואיו ספור עיירות איטלקיות עתיקות. מדובר באזור ענק, לכן צריכים להיות מוכנים לנסיעות די ארוכות ברכב (בין שעה לשעתיים) מנקודה לנקודה, אבל זה בהחלט שווה את זה, כי כל מקום יותר קסום מהשני, והנוף לאורך הדרך עוצר נשימה. אה, וזה גם נותן מלא זמן לעשות סרטוני ליפסינג סטייל קאר פול קריוקי (אבל תזהרו בנהיגה).
באישון לילה יצאה מהארץ המשלחת שכללה 9 מבוגרים ו(שימו לב)-6 ילדים בני שנה עד 13 (בהחלט אתגר גדול).
נחתנו בשדה התעופה ברומא הישר לריח האספרסו המשובח. לאחר דחיפת 20 התיקים והמזוודות ל-3 מכוניות (שהרגישה יותר כמו משימת פאזל קוביות מורכב סטייל המירוץ למיליון) יצאנו לדרך.
כך זה היה נראה:
נסיעה של כמעט שעתיים שרובה באוטוסטרדה - בכל זאת, האיטלקים חובבי המכוניות יודעים להתאים לכך את התשתיות - שבמהלכה עצירה באוטוגריל, הגרסה האיטלקית לחנות yellow, שמאז ומתמיד ריגשה אותי במיוחד. מדובר בחנות ענק שיש בה הכל, מאוכל, ועד צעצועים, דברים לבית ושלל מוצרי בישול איטלקיים. ממש לונה פארק להאוס אוף פאן. לא הייתה פעם שעצרתי ולא רכשתי שם שטות חדשה לבית (או לקיבה).
כשירדנו מהאוטסטרדה המשכנו בנסיעה לתוך גלויה מרהיבה של נופים ירוקים עוצרי נשימה. בסופה, הגענו לבית ששכרנו - בכל זאת, משלחת ענקית (לרוב אנחנו מעדיפים בית משותף על פני בית מלון מתוך ההבנה שזה מגבש הרבה יותר).
הבית היה מושלם, הזכיר מעט את הבתים של בתי המלוכה במשחקי הכס (ואולי זה רק בראש שלי כי אני בעיצומו של בינג׳).
כמובן שמיד הלכתי לבדוק לוקיישנים לתמונות לאינסטגרם:
על הבוקר הראשון הבנו שאנחנו מוכרחים למצוא מקומות ללכת אליהם בכל יום, אחרת אנשים יתחילו להשתגע - אמרתי כבר שהיו 6 ילדים?
היעד הראשון היה Castiglione del lago שיושבת על אגם Tarsimeno, עיירה עתיקה שיושבת בתוך מבצר ישן ודי הרוס מתקופת הרומאים. מהכיכר הראשית של העיר הממוקמת גבוה מעל פני המים, נשקף נוף טוסקני מרהיב לצד אגם מהמם. אחרי העלאת שלל סטוריז לאינסטגרם, התחלנו לטייל ברחוב הראשי שברובו מסעדות וחנויות איטלקיות קלאסיות עם מגוון מוצרים למטבח האיטלקי: פסטות, חומץ בלסמי, פטריות מיובשות ושלל תופינים עתירי פחמימות. במבט חטוף קלטתי מסעדה שממש לא שינה לי אם תהיה טעימה או לא, כל עוד אצפה בנוף עליו השקיפה (ספוילר: היה טעים). היתה זו עיירה ממש מתוקה ושקטה (עד שהגענו כמובן) עם נוף נדיר. אין כניסה למכוניות כך שהילדים הקטנים התרוצצו שם חופשי. בהחלט מומלץ אם אתם באיזור.
היעד השני היה Fattoria la viella
חווה אורגנית שמארחת אנשים בכל יום ומציעה חוויה מסוג אחר. המקום עצמו נראה ממש כמו חווה של פעם, שכבר בכניסה עלה ריח חזק של אפייה (הלך עלי, שוב הפחמימות הולכות לתקוף). מדובר בחווה שקיימת כבר עשרות שנים בבעלות משפחה שמייצרת שמן, דבש, גבינות, יין, פסטות ושלל פחמימות. היא נמצאת במרכז שטח בגודל 10 דונם הכולל את כל חומרי הגלם מהם מייצרים את מוצריהם.
כיוון שהזמנו מראש מקום, נלקחנו ישירות למעלה הגבעה ממנה נשקף נוף בלתי נתפס של מטעים ויקבים. כשהגענו מתנשפים כאילו סיימנו מרתון, הוזמנו להסדיר דופק בבופה עם טעימות של גבינות ויין. אני טעמתי יין שעשוי מתותים - תקשיבו, זה להיט! משם הוזמנו לשולחן אבירים ארוך עם מפה משובצת אדום לבן - ממש כמו בסרטים - ולצידנו התארחו משפחות נוספות מכל העולם. לראות איך לכל משפחה האופי והמנהגים שלה היתה חוויה אנתרופולוגית מעניינת. כמובן שאנחנו, "הפילוסים", עשינו הכי הרבה רעש...
האוכל שהוגש לנו הוכן כולו מפרודוקטים מעשי ידם. היה נחמד, אוכל כפרי למדי, אבל זה פרט שולי לנוכח הקסם של המקום. ההרגשה היא של כפר נידח בסוף העולם, מאוד של פעם, כל כך שונה מהעיר - אותי זה ריגש.
בשלב הזה בטיול הרצון לשופינג החל לדגדג באצבעות (אצל הנשים כמובן) והוחלט על נסיעה לאאוטלט מותגים קרוב בשם The mall.
מדובר בממלכה לאוהבי המותגים והאופנה. בין כיכרות מטופחות וירוקות מנצנצים להם מבנים של כל המותגים האיטלקיים כמו גוצ׳י, דולצ׳ה גבאנה, מוסקינו פראדה ועוד. כולם מציעים פריטים מעונות קודמות (למי אכפת?) בהנחה של בין 30%-50%, ומזה תורידו את המיסים אותם מחזירים לנו כתיירים.
כמו ילדה בחנות ממתקים טיילתי בין קוביות המותגים שהופיעו בכל עבר, העיניים התרוצצו וניסיתי להבין מאיפה מתחילים. בהחלט אפשר למצוא שם מציאות ולהתחדש בפריט של אחד מהמותגים המוכרים בעולם (מבלי למכור כליה על הדרך).
חזרנו הביתה שמחות ומחויכות כאילו יצאנו מסצנה ב"אישה יפה". הגברים, לעומת זאת, חשו את ריח השריפה החזק בבית (מכרטיס האשראי שלהם).
היעד הבא: Oriveto
עיירה גדולה יחסית ששוכנת על פסגתו השטוחה של הר העשוי מטוף געשי. הנוף הנשקף אל העיר הוא אחד הנופים הדרמטיים שראיתי, כאילו זו תפאורה של סרט ולא משהו אמיתי.
העיר עולה מהמצוקים האנכיים העשויים מטוף, שאותם משלימות חומות מגן הבנויות מאותה האבן עצמה. גובהה של העיר הוא 325 מטר מעל הים. אני יודעת שכבר חפרתי על נופים אבל וואו - זה היה בהחלט הנוף המנצח. ככה זה בטוסקנה: כל יום אתה נחשף לנוף יפה יותר מקודמו. כמו שאמרתי - לחיות בגלויה.
זוהי עיירה איטלקית אופיינית אך בשל גודלה הפכה עם השנים למעט ממוסחרת. בשוטטות במקום תמצאו אין סוף חנויות לכלי חרסינה מצוירות הכה-אופייניות לטוסקנה. בכל מקום בעולם בו יוגשו אפשר יהיה לזהות שמדובר בצלחות מחבל טוסקנה שבאיטליה, ובתור חולת צבעוניות מוגזמת, לי יש סט צלחות שלם מהסוג הזה.
באורבייטו תמצאו גם חנויות אופנה איטלקיות לא מוכרות. כמו שציינתי, האיטלקים לא מתפשרים על סטייל, אז טיפ קטן ממני: כנסו לחנויות האלו. הפריט שתקנו לא יהיה יקר מידי, באיכות לא מתפשרת ורוב הסיכויים ייחודי, כך שכשתחזרו הביתה וישאלו אתכם "מאיפה זה?" תחייכו ותגידו מאיטליה :)
מעבר לחנויות, כי "לא באנו לקניות" (ציטוט של אמא שלי בפעם ה-100 בטיול), נמצאת במרכז העיר אחת מהקתדרלות היפות שראיתי.
קיר הפסים השחור-לבן הכביכול מודרני שבה את ליבי, שכן זהו דבר כל כך לא אופייני לקתדרלות עתיקות. כשמתקרבים לבחון את הפסים מבינים שכל פרט ופרט בעיטורי הקתדרלה מהם ביופיו. עזבו, נראה לי שתמונה שווה אלף מילים ואחלה רקע לסלפי באינסטוש.
לסיכומו של דבר, אלו המקומות בהם הכי נהניתי. היו גם מעיינות חמים שלכשעצמם היו יפיפיים אך מסריחים מגופרית (ריח ביוב בגדול) ועם אווירה של כפר איזון, ועוד עיירות, ועוד עצירות, אבל כל עוד לא הרגשתי את הלב פועם בחוזקה במקום אני לא מרגישה צורך לכתוב לכם על כך.
אז למה תמיד שווה לנסוע לחופשות משפחתיות באיטליה?
-
זה רק 3 וחצי שעות טיסה.
-
השילוש הקדוש: אוכל ויין, נופים ושופינג.
-
ילדים תמיד אוהבים לאכול פיצה, פסטה וגלידה.
-
יש בה הרבה היסטוריה לצד חדשנות ותעשייה.
-
אין סוף אטרקציות לאורכה ורוחבה.
-
ולטוסקנה בפרט - זה להיכנס לתוך גלויה עם תמונה מפוצצת בפוטושופ.
גילוי נאות: הפוסט *לא* מומן על ידי שגרירות איטליה בישראל. אני פשוט אוהבת אותה......
בנימה זו אני רוצה להגיד תודה למשפחתי היקרה על הסבלנות בעת איסוף החומרים לפוסט זה כי זה נהיה כבר בלתי נסבל לנסוע איתי לחו״ל :) .
אשמח אם תוסיפו מקומות מומלצים בתגובות פה למטה להעשיר את הנסיעה של הבאים אחרינו.